מעצר ימים - ימים כלילות
תזכורת נוספת מאנגליה.
ב-9 ליולי האריך הפרלמנט האנגלי בשנה נוספת את הוראת השעה הדראקונית, המאפשרת החזקת חשוד במעצר עד 28 ימים ללא הגשת כתב אישום נגדו. את החשוד יש להביא בפני שופט בתוך 48 שעות לכל המאוחר, אולם השופט יכול להאריך את מעצרו לתקופות נוספות, שלא יעלו יחדיו על 28 ימים.
ההחלטה להאריך את הוראת השעה התקלבה על אף דו”ח של ועדה פרלמנטרית משותפת לבית הנבחרים ובית הלורדים, אשר התריע כי ההוראה נוגדת את הוראות סעיף 5(4) לאמנה האירופית לזכויות אדם, בין השאר משום שהיא מאפשרת הארכת מעצרו של אדם למשך תקופה זו על סמך חומר חסוי (קיימות גם בעיות נוספות, כגון העובדה שבית המשפט כלל אינו בוחן את מהות הראיות נגד החשוד, אלא בעיקר את השאלה אם החקירה מתקדמת באופן ראוי).
Both the Grand Chamber of the European Court of Human Rights[28] and now the House of Lords[29] have held that the requirements of a fair hearing under Article 5(4) ECHR include the requirement that the detained person must be given sufficient information about the allegations against him to enable him to contest those allegations, or give effective instructions in relation to those allegations to the person representing his interests. The statutory framework for the extension of pre-charge detention expressly provides for the withholding of information from the suspect and their lawyer which is seen by the judge, and for the exclusion of the suspect and their lawyer from parts of the hearing at which the determination of whether or not to authorise further detention is made. There is neither provision for, nor a practice of, special advocates representing the interests of the detained suspect for the “closed” part of extension hearings and even if there were it is now clear that the essence of the case against a detained person must be disclosed to that person to enable them to contest the allegations against them.
גם אצלנו, כידוע, ישנה הוראת שעה דראקונית העוסקת במעצר וחקירה של חשודים בעבירות ביטחון. אלא שבדיקה קצת יותר מעמיקה מעלה, כי הוראת השעה הבריטית מקלה יותר עם חשודים, אפילו מהחקיקה הפלילית הרגילה שלנו. אצלנו, ניתן להאריך מעצרו של חשוד “רגיל” עד 30 ימים, ועם אישור מיוחד של היועץ המשפטי לממשלה, עד 75 ימים. למעשה, באישור בית המשפט העליון ניתן תיאורטית להאריך את המעצר עד אין סוף (למיטב ידיעתי עוד לא היה מקרה כזה). כאשר מדובר בחשודים ביטחוניים, מדובר ב-35 ימים במקום 30 (ויש כל מיני הוראות פוגעניות נוספות, כגון עיכוב בקיום הביקורת השיפוטית ועוד). וכמובן שחומר החקירה מוסתר מהעצור באופן שגרתי לגמרי, עד להגשת כתב האישום נגדו, מבלי שנניד עפעף. כל זאת, עוד לפני שהתחלנו לדבר על מעצרים מינהליים …
כשניסו להאריך את תקפות המעצר באנגליה ל-42 ימים, היו חברי פרלמנט שהתפטרו בכעס. אתם יכולים לתאר לעצמכם ח”כ שנוטש את כסאו כדי להגן על חירויות היסוד של חשודים…?
ולכל הצמים והצמות - צום קל (או לפחות משמעותי), באיחולי ”ציון במשפט תיפדה ושביה בצדקה”.
